"יצירתיות היא אבולוציה תרבותית - המקבילה התרבותית לאבולוציה גנטית"






» בחזרה לרשימת המאמרים


מודל הכשרה לטיפוח המיומנות הקוגניטיבית השבחה אצל מתכשרים להוראת המדעים במכללה למורים


מקור: סיכום מעובד מהרצאה מהכנס הבינ"ל החמישי בהכשרת מורים - "הכשרת מורים על פרשת דרכים", מכון מופ"ת

פורסם באתר מס"ע.

אילו כישורי חשיבה ראוי להנחיל למתכשרים להוראה, כדי להכינם למשימת ההוראה העתידית?

אילו כישורי חשיבה ראוי להנחיל למתכשרים להוראה, כדי להכינם למשימת ההוראה העתידית? לשם כך נבחרה המיומנות השבחה (melioration), הנחשבת למיומנות חשיבה תיאורטית מסדר גבוה (Resnick, 1987) וזו הגדרתה: "המיומנות לבחור במצרף המתאים של מידע וליישמו בפתרון בעיות בסיטואציות שונות - בזמן ובמקום, ובכך להשביח את המצרף" (2003 Passig,). במחקר (מרגליות, 2005) פותחה, יושמה ונמדדה תכנית לאימון במיומנות הקוגניטיבית השבחה אצל סטודנטים להוראת המדעים במכללה למורים, בהשוואה להקניית חשיבה מסדר גבוה בקבוצת הביקורת כתחום תוכן לאימון במיומנות נבחר המושג אנרגיה. הסטודנטים קישרו בין ידע מדעי לבין ידע תרבותי ליצירת רעיונות חדשים. ממצאי המחקר מראים שיפור במוטיבציה ללמידה, בפתיחות ובחשיבה היצירתית שהפגינו הסטודנטים. 

תכנית ההכשרה אשר נבחנה משלבת ידע שנצבר במחקרים על הכשרת מורים, הוראת המדעים, פיתוח חשיבה במדע, פסיכולוגיה קוגניטיבית וחקר העתיד בחינוך.

התכנית הכשירה את הסטודנטים שהשתתפו בניסוי לעבודה ב"מרחב למידה" (לוין, 1998). מרחב למידה נועד לבטא רב ממדיות (אורך, עומק וזמן), פתיחות, גמישות ודינאמיות ביעדי הלמידה.

 (ראו כאן מאמר של ד"ר דוד פסיג על השבחה כמיומנות קוגנטיבית.)

תכנית ההתערבות נבנתה על פיה מודל "ספירמידה" שפותח במחקר זה. המודל בנוי מספירלה הכרוכה סביב פירמידה משולשת, ומשלב בין שלושה מודלים של למידה: מעגל הלמידה של קולב (1983Kolb, ) המודל "למידה לשם שימוש " של Edelson, (2001)  אצל Beck & Christopher, 2001) והמודל spiral dynamics: מבוסס על עבודתו החלוצית של Graves, (1971)  המודל השבחה מנתב את תהליך הלמידה לקראת שליטה במיומנות שלב אחר שלב, לשם הפקה של רעיונות חדשים, ייחודיים ובעלי ערך מוסף אישי והקשרי ללומדים, בסביבה טכנולוגית עתירת מידע (ICT). המודל מכיל חמישה שלבים שבהם מתפתחת המיומנות: כוונה, תהליך, תוצר, הערכה והמשכיות; כאשר בכל שלב עוסקים בשלושה תחומי תוכן: מדעי, תרבותי ואישי.

העבודה על המיומנות מתפתחת שלב אחר שלב. בסיס הספירלה רחב מראשה; הדבר נועד להצביע על קיום תהליכי מיקוד ושכלול השליטה במיומנות.

התכנית נמשכה סמסטר אחד. בפועל נלמדו 42 שעות אקדמיות. השליש הראשון כלל לימוד מובנה של המיומנות ובשני השלישים הנותרים נערך תרגול מובנה והדרגתי בעבודה עם המיומנות באמצעות התנסויות במרחב למידה.

במחקר נטלו חלק 60 סטודנטים שהתחלקו בין ארבע כיתות: שתי כיתות ניסוי ושתי כיתות ביקורת. הסטודנטים למדו במסלול ההכשרה להוראת המדעים במכללה להכשרת מורים.

משתתפי הניסוי נדרשו לאתר את המידע הנחוץ, לארגן אותו ולנסח רעיונות משמעותיים להם. זאת, על ידי יצירת הקשרים חדשים (new contexts) בין ידע מדעי לבין ידע תרבותי (Stanley & Brickhouse, 2000), ופיתוח חשיבה בתחום התוכן הנלמד (Shulman, 1986)

תחום התוכן שנבחר לאימון במיומנות הקוגניטיבית השבחה (melioration) הוא המושג: אנרגיה. חוקרים  (Trumper, 1997; Ben-Zvi, 1999) מתארים את המושג אנרגיה כמושג מרכזי בפיתוח המשגות נכונות של המדעים המדויקים, ומעידים על הבעייתיות שבהנחלתו למתכשרים להוראה.

תכנית ההתערבות לטיפוח החשיבה שילבה בין קוגניציה לבין מוטיבציה בתהליך הלמידה.

חשיבות המחקר

במחקר נמצא שההישגים של הסטודנטים היו תלויים מצד אחד בתכנית ההתערבות ומצד שני בנטיות הקוגניטיביות שלהם ובמוטיבציה שלהם ללמידה.

ניתן לקבוע בזהירות כי משתתפי תכנית ההתערבות הפגינו בתום הלימוד דפוסי חשיבה המשקפים חשיבת השבחה. הם הצליחו לחבר בין ידע מתחומי תוכן רחוקים, ויתרו על סגירות, הפגינו חשיבה יצירתית ופתיחות להבנת מצבים וסיטואציות, וגילו מוטיבציה גבוהה ללמידה במרחב למידה (לוין, 1998). כל זאת תוך שיפור כישורי חשיבה אשר לגביהם מוסכם כי הם חיוניים לעבודתם העתידית בהוראה, כגון חשיבה לוגית, חשיבה ביקורתית וחשיבה מדעית.

הממצאים הראו במובהק ויתור על סגירות ושיפור בפתיחות למידע חדש. הדבר מצביע על שינוי דפוסי החשיבה של הסטודנטים בתוכן הנלמד ובתכנים נוספים בעקבות ההתערבות. ממצא זה מצדיק המשך פיתוח של חשיבה מסדר גבוה בקרב סטודנטים בהכשרה להוראה, כהכנה שלהם לאתגרי תפקידם העתידי.

סטודנטיות אשר נטלו חלק במחקר העידו:

"הרגשנו צורך עז לסיים בנימה אישית ולומר כי זו הייתה לנו חוויה."

"ניסיתם במשך סמסטר שלם להבהיר לנו מהי השבחה, והבנו את ההסברים לגבי השבחת חומרים ו/או תהליכים בשילוב של שני תחומים ליצירת דבר חדש. אך עד שלא הגענו לשלב ההתנסות המעשית בניתוח מצב של השבחה, עדיין לא הפנמנו את משמעותה."

"כיוון שמהות ההשבחה נותרת אמורפית למי שמנסה ללמוד אותה כל עוד לא מתנסים בה בפועל, כל אחת מאיתנו הביאה עימה את הפרשנות שלה - מה שהוביל אותנו לדיונים נרחבים, שנדמה היה לעיתים כי לעולם לא יסתיימו. והנה עבר לו שבוע שבמהלכו כל אחת מאיתנו נשאה עימה את הבלבול שנוצר ועיבדה אותו באופן אישי. כעת עמדה בפנינו בעיה חדשה - הרגשנו שאנו מבינות אך איננו מסוגלות עדיין לראות בבהירות את האבחנות הדקות שבין המרכיבים השונים. הבנו שמשהו חסר, שעדיין לא הגענו לשלב האחרון בהבשלה של החשיבה שלנו."

"היה דרוש לנו זמן כדי להיות מסוגלות להגיע לידי הבחנה בדקויות המבדילות, וכך קרה כי בפגישתנו השלישית התרחבה הסתכלותנו על הטקסט, הסתכלות חוזרת ומעגלית על אותם רעיונות מהיבטים נוספים, שאפשרה בסופו של דבר לבצע את החיבור."

"התהליך היה מתיש, מורכב ומרתק."

"אנו באמת עברנו השבחה של תהליכי החשיבה שלנו שהיו מעמיקים ונרחבים יותר. לעבודת הצוות הייתה תרומה עד לאין שיעור."

(כתבו שלוש סטודנטיות מקבוצת הניסוי)




» בחזרה לרשימת המאמרים

^ לראש הדף





 
כל הזכויות שמורות לאדווה מרגליות © 2006   •   האתר עוצב ונבנה על ידי Visit LionWays