"יצירתיות היא אבולוציה תרבותית - המקבילה התרבותית לאבולוציה גנטית"






» בחזרה לרשימת המאמרים


יצירתיות ולמידה שיתופית בחינוך ילדים, אוקספורד 2008


4th Global conference: Creative Engagements – Thinking with Children
מאת ד"ר אדווה מרגליות


בשבת ה-5.7.08 התכנסנו 36 אנשי חינוך בקולג' מנספילד שבאוקספורד, לכנס בנושא חינוך ליצירתיות וללמידה שיתופית.

הבאים הגיעו לכנס מ-14 מדינות בהן ניגריה, דרא"פ, איראן, אוסטרליה, אנגליה, פינלנד, ארה"ב, ברזיל, יוון, ישראל, גרמניה, סקוטלנד, בלגיה וסין.

בפתיחה ביקשו המארגנים לשתף בידע, מתוך רצון לחלוק אותו ולא בכוונה להפגין מומחיות בתחום.

משתתפי הכנס הגיעו מדיסציפלינות ותחומי עניין, מחקר ועשייה מגוונים. חלקם מורים בבתי ספר, אשר סיפרו על פרויקטים שנעשים במטרה לקדם יצירתיות ולמידה שיתופית; אחרים עוסקים בהכשרת מורים, חינוך לאומנות, אדריכלות ועוד.

במושב בו השתתפתי, אשר עסק בהכשרת מורים, הוצג מודל שפותח באוסטרליה, המשלב בין סדנא לבין שיעור תיאורטי ומחייב את הסטודנטים לפעול בתוך הידע ולהפעיל בשלב מוקדם בהכשרה יחידות הוראה, אשר הם בונים בהנחיה של צוות משולב של מרצים ומתרגלים.

ברברה מקנזי (Barbra McKenzie) אשר הציגה את המודל, היא מרצה לשפות וספרות בהכשרה להוראה בפקולטה לחינוך באונ' Wollongong אוסטרליה. מקנזי הקדישה את הצגתה בכנס לשאלה: איך נוכל לעודד את המורים להתבונן על הכיתה כחלל יצירתי?

לדבריה, קידום תרבות של יצירתיות משתפת בכיתה, נשענת על שילוב בין ערכים, אמונות ומיומנויות בינאישיות של מורים; מרכיב נוסף המשפיע על תרבות יצירתית בכיתה הוא היכולת להשתמש בהומור ורצון לשנות את מערך היחסים המסורתי שבין התלמיד למורה.

המאמר של ברברה חוקר את השינוי שעברו מורי המורים אשר הובילו את הפרויקט, בדרך לקידום יצירתיות ושיתופיות בהכשרה להוראה.

מקנזי מזכירה במאמר שלה את הדו"ח של הועדה המייעצת לחינוך לתרבות ויצירתיות - NACCCE (National Advisory Committee on Creative and Cultural Education).

הדו"ח מבחין בין הוראה בדרכים יצירתיות לבין הוראה לטיפוח יצירתיות.

שם מוצע להתייחס להוראה לטיפוח יצירתיות כהעצמה של הלומד; לעומת הוראה בדרכים יצירתיות - היכולה להיחשב כהוראה יעילה.

לדברי מקנזי, כדי לקדם אקלים חינוכי המעודד יצירתיות, יש צורך בטיפוח הסביבה החינוכית.

קידום למידה יצירתית תלוי במספר גורמים:

  • הראשון הוא תכנון החלל: אנשים הפועלים באופן יצירתי עושים שימוש דינאמי בחלל ומשנים אותו על פי הצורך, בשונה מתהליכי הוראה ולמידה שגרתיים.
  • הגורם השני שמשתנה הוא הזמן; זמן הלמידה בתהליכים יצירתיים נמשך ואיננו מוגבל ליחידת זמן של שיעור יחיד – בשל מידת העניין שהעיסוק מעורר.
  • גורם שלישי הוא מידת הגמישות של המורים, היכולת שלהם להיות בקשר בניהם, לפעול באופן ספונטאני, להשתנות ולהתאים את התכניות לנסיבות המשתנות בכיתה.

ג'ון קומאזי (John Comazzi) מרצה לעיצוב ממינסוטה, הציג פרויקט שלו שנעשה בשיתוף עם סטודנטים מן המחלקה לעיצוב בפקולטה לאדריכלות, בבית ספר ציבורי. הפרויקט נעשה בשיתוף בין המורים והתלמידים ובדגש על שילוב בין למידה לבין עבודה עם חומרי גלם. המעניין הוא שקומאזי מצא בעבודה עם ילדים צעירים כר פורה לטיפוח יצירתיות בחשיבה על עיצוב אצל הסטודנטים שלו. ניתן לראות במאמר שלו כיצד שני התחומים – חינוך ועיצוב מפרים זה את זה, ומקדמים את התלמידים והסטודנטים גם יחד. למשל קומאזי הראה פרויקט ללימוד דרכי מניה בעזרת שימוש בחומרי גלם שונים בגיל הרך, שעיצבו סטודנטים לעיצוב, וכן הראה פרויקט קהילתי בנושא הלימון, שבו קבוצות שכללו תלמידים, מורים וסטודנטים לעיצוב עסקו בתכנון מוצר המבוסס על לימון, שיווק המוצר, תיעוד תהליך העבודה ומיתוג.

סוזן בנדיקס (Susan Bendix) מפיניקס אריזונה הציגה פרויקט בינתחומי במחול ובתנועה. הפרויקט פותח על ידי צוות מתחומי האמנות, המדיה וההנדסה. הצוות פיתח מעבדה המשלבת מחשב, תאורה ומשטחים מיוחדים, המקרינים את עקבות הילד לאחר שביצע אותם, כך שהילד יכול לשוב ולדרוך היכן שכבר דרך. בעזרת הטכנולוגיה הזו יוצרים התלמידים ומבצעים באופן חופשי ומובנה, עבודות באימפרוביזציה. ראוי לומר שגם פרויקט זה מתקיים בבית ספר ציבורי.

אלה שתי דוגמאות לפרויקטים שיש בהם דגש על טיפוח יצירתיות בחינוך הציבורי, המשלבים תחומי תוכן שונים לפעילות חינוכית אחת.

ג'וזפין מוקווני (Josephine Mokwunyei) מניגריה התחקתה אחר השפעת משחקי הרחוב ושירי הרחוב על התפתחות החשיבה היצירתית של נערי השכונה. יחד איתה שרנו שיר המזמין את הנערים לצאת מהבתים ולהצטרף למשחקי הרחוב. מוקנווי הגיעה למסקנה כי יצירתיות מוסיקלית מתפתחת בתוך המקצב הטבעי של המוסיקה המלווה את הילדים בפעילות היומית הספונטאנית כמו זו שהודגמה.

ולד גלוונו (Vlad - Petre Glaveanu) סטודנט צעיר מאנגליה פרס בדרך מרתקת את האפשרות להתבונן על יצירתיות ב-3 פרספקטיבות: I, He & We

  1. "הוא" – האדם היצירתי – הנחשב בעינינו לסוג של גאון בעל יכולת בלתי מושגת.
  2. "אני" – ומקורות היצירה והתנאים הדרושים לי כדי ליצור.
  3. "אנחנו" – והתרבות המלכדת אותנו אשר מאפשרת או מעכבת את היכולת שלנו ליצור.

גלוונו התחקה אחר הקשר בין אם לתינוקה בשאלת היצירתיות, והחזיר אותנו למקורות היצירתיות הילדית המוזכרים למשל אצל ויניקוט, ויגוצקי, סטרנברג ואחרים.

ובאשר לי?! הגעתי לכנס במטרה להציג את עבודתו של צוות החשיבה היצירתית הנפגש במכון מופת זה 3 שנים. פתחתי את ההרצאה בחלוקת חטיפי במבה לכל הנוכחים, במטרה להסביר את המושג אנרגיה או למעשה - להמחיש מצב נעדר אנרגיה, הפוגש תלמיד לאחר לילה של צפייה מזפזפת בערוצי הטלוויזיה, תוך נישנוש בלתי מורגש של במבה.

הראיתי כי ניסיונו של המורה הצעיר להסביר מושג בעייתי כזה בבוקר שלמחרת הם כמעט חסרי סיכוי.

הצעתי את המודל לטיפוח חשיבת השבחה כאמצעי לעידוד גישות הוראה מקדמות יצירתיות אצל המורה והתלמיד גם יחד.

תיארתי (בהומור, להמלצתה של מקנזי..) את המאבק שניהלתי בלילה הקודם במאמץ לבנות את המודל שהבאתי עימי. בהיעדר שקע חשמלי מתאים מצאתי עצמי ניצבת מול כיור האמבטיה, עם אקדח דבק תקוע בשקע של מכונת גילוח.

הודיתי שההוראה של מארגני הכנס - להימנע משימוש במצגות מחשב מצאה אותי במקום מאד יצירתי: הדגמתי נכונות לקחת סיכון (המודל כמעט ונפח נשמתו על רצפת האמבט) ולעמוד במצבי אי ודאות (טוב, כמובן שעמוק בתיק החבאתי disk on key עם מצגת מוכנה כהלכה..).


נכונות לקחת סיכון יחד עם מוכנות למידה בתנאי אי ודאות - הם חיוניים לדעת משתתפי הכנס, בדרך להיות יצירתיים.

הגענו לכנס 36 אנשים זרים וסיימנו אותו קרובים ונכונים להמשיך ולשתף פעולה.
ראינו דרכים מגוונות ומגוון אפשרויות להטמעה של יצירתיות ולמידה שיתופית בעבודת המורה.

לכבוד השנה החדשה אני פונה למי שעיניו פוגשות שורה זו:
צוות חשיבה יצירתית פותח את שנתו הרביעית.
הצוות יעסוק גם השנה בהכרה ובפיתוח כלים לשיפור יצירתיות בהכשרה להוראה.
אנחנו נשמח להצטרפותך אלינו.
כמו מארגני הכנס באוקספורד, כמו ברחבי העולם, גם אצלנו יצירתיות בהוראה נוצרת ביחד.

אדווה.


רשימת מקורות:

המאמרים המוזכרים ברשימה זו לקוחים מתוך אתר הכנס.

המאמרים שהוזכרו הם:

  • Comazzi, J. (2008) Making Material Matter: Design in Education.
  • Glaveanu, V. P. (2008) The Cultural Genesis of Creativity: An Emerging Paradigm.
  • McKenzie, B, (2008) Can Creative Engagement be Taught: Walking the Talk, Creative Engagements, Thinking with Children, 4th global Conference, U.K.
  • Margaliot, A. (2008) Can We, Should We Teach Teachers Creative Thinking? Creative Engagements Thinking with Children, 4th global Conference, U.K.
  • Mokwunyei, J. (2008) Creative Development Through Performance: An Examination Of Children's Musical Engagement's in Benin-City Nigeria. Creative Engagements Thinking with Children, 4th global Conference, U.K.
  • NACCCE (1999). All our futures: creativity, culture and education.
  • Piver, H., James, J., Bendix, S., Tsukayama, J., (2008) The Creative Palette: Children’s Artistic Practice in a Technological Landscape. Creative Engagements Thinking with Children, 4th global Conference, U.K.

בלשונית "Call for Papers" ניתן למצוא את תכנית הכנס ומאמרים נוספים.




» בחזרה לרשימת המאמרים

^ לראש הדף





 
כל הזכויות שמורות לאדווה מרגליות © 2006   •   האתר עוצב ונבנה על ידי Visit LionWays